שנת בת מצווש או איך לא הצטערתי שהתנדבתי לועד כיתה
לשמחתי שנת הבת מצווש של האמצעית שלי כבר מאחוריי אבל אני נשאלת המון מה הייתה תכנית ״בנות המצווה״ שעשינו בכיתה. לברי המזל שלא יודעים מה זה – יש מנהג להפוך את חגיגת בת המצווה לשנת בת מצווה כתכנית כיתתית. אז לטובת הכלל אני כותבת ומרכזת את המידע בפוסט הזה. נכון שזה לא קשור לעיצוב פנים אבל ארגון תכנית שנת בת מצווה מצריך חשיבה, תכנון מראש, ירידה לפרטים, והוצאה לפועל – אותם שרירים שאני משתמשת בהם בעיצוב פנים. אז הנה יש הקשר ואפשר להמשיך.
עוד לפני אסיפת ההורים הראשונה ידעתי שהשנה אני מתנדבת לועד הכיתה כדי להיות מעורבת בתכנון השנה הזו. אחרי שקיבלנו את מנדט הכיתה לשמש כועד…לא שהיתה המון תחרות…נפגשנו לסוג של בריינסטורמינג. ניסחנו לעצמנו את הקוים המנחים שלנו:
עניין ורלוונטיות לבנות – אם זו תהיה תכנית שהיא עוד סוג של מטלה בשבילן בשטף המטלות היומיומיות שלהן אז לגמרי פספסנו את הפואנטה.
הפקה פשוטה – לתקשר ולהוציא לפועל תכנית שמערבת 18 בנות ו 36 הורים זה לא פשוט. אנחנו לא עובדות בזה ולא יכולות לתת לזה להשתלט לנו על הזמן הפנוי ש…אין לנו.
עלות – רצינו מראש להשאיר את העלות מינימלית, גם ככה ההוצאות בשנה הזו הן כבדות. גבינו 500 ש״ח מכל משפחה עבור הפעילות השנתית, אני יודעת שזה נשמע הרבה אבל ביחס לתכניות אחרות זה יחסית צנוע.
החלטנו על כמה עמודי תווך של התוכן שיהיו השלד של התכנון: התבגרות פיזית וחינוך מיני, תרומה לקהילה, העצמה נשית, הקשר המשפחתי.
אז ככה –
1. התבגרות פיזית – רובנו בטוחים שהילדות של היום, ״דור הסלפי״, כבר יודעות הכל ויכולות ללמד את ההורים שלהם. אז לא. ילדות הן ילדות, הן יודעות הרבה פחות ממה שנדמה לנו, הן סקרניות הרבה יותר ממה שנדמה לנו ו-וואלה – לא כולם מדברים על הכל בבית.
בחרנו להביא לילדות את הסדנא של ״מידע אמין על מין״, סדנא מקצועית שכוללת שלושה מפגשים אחר הצהריים של הבנות עם המנחה ובהם היא עוברת איתם על שלל נושאים ועוסקת בצורה מאוד כנה בכל ה״מוקשים״ שאולי אנחנו ההורים פחות טובים בלדבר אותם. הסדנא כוללת גם מפגש אחד מקדים להורים.
2. תרומה לקהילה – המטרה הברורה – להגיד שאפשר וצריך לעשות משהו בשביל האחר ולתרום ולתת גם כשהשנה כלכך מתעסקת בעצמן. אין בעיה למצוא דרך לעשות את זה, כמה טלפונים וכמה אימיילים ובסוף נרתמנו ליוזמה מקומית של אשה יוצאת דופן שמכינה משלוחי מנות של מוצרי טואלטיקה לקשישים במרכז שיקום בתל השומר. הבנות יזמו איסוף של הטואלטיקה בבית הספר, הכנת המשלוחים ואריזתם.
3. העצמה נשית – איזה שם קוד מפוצץ הא?! איך מעבירים לילדות דור האינסטוש את המושג הזה?
כדי להעביר להן את המסר שתקרת הזכוכית נועדה שהן ישברו אותה – החלטנו להפגיש את הבנות עם הנשים ״שעשו את זה״. זה היה החלק הכי קשה בכל התכנית. כדי להשאיר רושם על הבנות ולחדור את החומות שלהן הרגשנו שחשוב שנפגיש אותן עם נשים צעירות יחסית, לא מישהי מדור האמהות שלהן, כדי שהן תוכלנה להזדהות ולא לחשוב שהנה באה המבוגרת הזו להטיף להן . מישהי שתדבר איתן בשפה שלהן, שגם תדע לעמוד מול קהל של בנות עשרה וגם שעשתה ועושה את המשהו הזה- walk the talk.
אז האשה הראשונה שמצאנו היא אישה יוצאת דופן, נווטת קרב וסגנית מפקד טייסת הקרב – הראשונה – בצה״ל. בחורה קסם שישבה ודיברה עם הבנות וסיפרה להן על הדרך שלה על הקשיים והאתגרים שהיא ניצבת בפניהם. הבנות היו קשובות ושאלו המון שאלות מה שהבהיר לי שהצליח לנו באספקט העניין שלהן.
האישה השניה שבחרנו להפגיש את הבנות איתה היא הרבה הרפורמית של הקהילה השיוויונית בשוהם. אישה ששוברת כל יום תקרות בטון, לא זכוכית. היא בחרה לדבר עם הבנות על נשים יוצאות דופן בהיסטוריה של העם היהודי ולהראות להן שנשים אמיצות, חזקות ולא שגרתיות היו כאן מאז ומעולם.
4. הקשר המשפחתי – את הקשר המשפחתי בחרנו לחגוג בשתי דרכים: טיול קמפינג אבות ובנות וארוחה מסכמת בסוף השנה.
טיול אבות ובנות – כן אני יודעת שחלקכן ודאי אומרות אהה אנחנו עושות טיול אמהות בנות. אבל קיבלנו החלטה לעשות טיול אבות ובנות, קמפינג ללילה בצפון. האבות בחלקם הרימו גבה והיו ציניים להחריד אבל כולם בסופו של דבר גם הציניים ביותר נהנו בטירוף. הם ישנו בחאן – בישלו לעצמם את כל הארוחות – וקינחו בטיול קיאקים בכנרת עם ערן על המים שהוא לשמחתנו אבא של ילדה מהכיתה.
ארוחה משפחתית – זה היה המפגש האחרון של התכנית שהתקיים ממש לקראת סוף השנה. למפגש ביקשנו שכל ילדה תגיע עם זוג הורים ועשינו פעילות לכל הקבוצה, וכמובן סיכמנו – איך לא – עם הרבה אוכל.
לסיכום – היה טוב וטוב שהיה – ואני? חפשו אותי השנה בועד של כיתה א׳.
ותמונה אחת אחרונה לא קשורה לתכנית הכיתה אבל ….בכל זאת, אמא אחת וילדה מהממת מבסוטיות טילים בטיול בת מצווש בעיר הנהדרת בעולם.
