לונדון שלי
זה לא פוסט על באקינגהאם פאלאס, מדאם טוסו או הביג בן. עליהם אתם יכולים לקרוא במקומות אחרים, זה פוסט על לונדון שלי, מה העיר המופלאה הזו מעוררת בי ומה אני אוהבת לראות ולעשות כשאני מהלכת בין רחובותיה האפורים, בדרך כלל.
למרות שבמרבית חיי הבוגרים אני מתגוררת ביישוב קטן וקצת פריפריאלי, העובדה שנולדתי וגדלתי בתל אביב כנראה הטביעה בי אורבניות. גם בטיולים בחו״ל אני תמיד מעדיפה ערים, מרגישה בהן בבית, אוהבת את ההמולה, את הקצב, את הרעש, את הפיח. החיוך מתפשט לי על הפנים בלי שאני שמה לב.
לונדון עושה לי את זה לגמרי – גם ניו יורק – אבל על זה בפוסט אחר.
כשאני מטיילת בעיר גדולה ומרכזית אני מרגישה חלק מהעולם. מבחינתי שיטוט ברחובות, ניסיון צנוע להיטמע, לשמוע את השפה, לצפות בתרבות, לחוות את המראות ולבקר בחנויות- כל אלו הם השראה.
וחוץ מזה – כשאני מטילת בערים בחו״ל זו הפעם היחידה שאני עפה על עצמי כשאני פותחת את מד הצעדים בנייד, הוא תמיד על חמש ספרות ואני מבסוטה.
אז ריכזתי לכם כמה המלצות וסידרתי אותם יפה יפה על המפה פה. זה רחוק מלהיות מפה מקיפה לטיול בלונדון, זה ספוטלייט שלי על כמה מקומות שאני אוהבת.
יום במרכז העיר:
בקצרה:
מתחילה את היום בכיכר אוקספורד, עולה ממנה לרחוב ריג׳נט, הולכת על הצד המערבי של הרחוב (זה של החנות של אפל) עד סופו בכיכר פיקדילי. קליק לתמונה עם הכיכר ואז חוזרת מהצד השני עד רחוב פוברט בו אני פונה ימינה לכיון רחוב קרנבי. משם דרך כל הרחובות הקטנים עד כיכר ראסל, ממשיכה לכיוון seven dials ומשם לקובנט גרדן.
עשרות אלפי צעדים כבר אמרנו?
היילייטס:
ריג׳נט:
- זארה הום – אלופי אקססוריז לבית, תמיד טוב להיכנס.
- סניף של אנתרופולוג׳י – כי איך אפשר בלי?
- חלון הראווה של נספרסו תמיד שווה – סופר מושקע ויצירתי.
קרנבי: רחוב קצר אבל כמה קצר ככה חמוד
- סניף של מוג׳י – אוהבת את מוצרי הנייר שלהם. מינימליות יפנית במיטבה.
- pylones – תמיד מוצאת שם שטויות.
- גולת הכותרת מבחינתי Irregular Choice – חנות נעליים צבעוניות שלא לומר מטורפות שמשמחות את הלב והנפש. בפעם הבאה גם קונה שם אחת ולו רק בשביל לשים בארון שתשמח אותי מדי פעם.
כיכר לסטר:
הכיכר עצמה מאוד מתוירת אבל הרבה פעמים נופלים על יריד במרכז הכיכר שזה תמיד כיף. ואם זה חג המולד אז בכלל זה חגיגה. לברי המזל או אלו שבעניין – זו הכיכר בה נערכות כל הפריימרות של הסרטים הגדולים, עם קצת מזל אפשר ליפול שם על איזה בראד פיט. לא רחוק מהכיכר יש אולם תצוגה של made – יצרן רהיטים שווה ביקור.
כיכר seven dials:
- scribbler– חנות כרטיסי ברכה כמו שרק הבריטים יכולים.
- Urban Outfitters
- Cath Kidstone
קובנט גרדן:
- kikki-k – למי שמוצרי נייר זורמים בעורקיה.
- Sass and Belle – מלא פיצ׳יפקעס שווים.
- Laduree – כי חייבים הפסקת קפה ומאפה.
יום ברחוב קינגס רואד – King's Road
לוקחת רכבת תחתית ל Sloane Square, עולה מתחנת הרכבת ופשוט מתחילה ללכת על קינגס רואד. גם כאן – עושה צד אחד עד שנמאס או לפחות עד דיזיינרס גילד ואז חוזרת דרך הצד השני.
היילייטס:
- ההיילייט הכי חשוב בעיניי שאין ביקור בלונדון בלעדיו הוא – Designers Guild – שתי קומות של השראה בכל פינה. מאוד אוהבת לראות את לוחות ההשראה שתולים ברחבי החנות, את הבדים, את הצבעוניות ואת כל הפרטים.
- גלריית סאצ׳י – תמיד שווה לבדוק מה מוצג בה.
- lush spa – חנות שסוגרת את הפינה של מתנות לילדים.
- אנתרופולוג׳י – הסניף הכי יפה בלונדון לדעתי.
- הביטאט – סניף גדול ומרווח.
- אורלה קיילי – תמיד מעניין לראות איך היא משתמשת בשפה הייחודית שלה על מגוון מוצרים ענק.
יום בשכונת שורדיץ׳
שכונה סופר מגניבה וכיפית – קצת מזכירה במגניבות שלה את פלורנטין של שנות התשעים. המון אמנות רחוב (ממש ממליצה על סיור גרפיטי בשכונה). המחשבה שחתיכת לכלוך על הרצפה היא בעצם הומאג׳ של אמן אחד לעבודה של אמן אחר שמצוירת על הקיר שליד היא מיינד בלואינג.
ממש במרחק הליכה יש את הבוקס פארק – קניון פופ אפ שמורכב ממכולות ממוחזרות. זה הפך למתחם חנויות מגניב וטרנדי. לא קונה שם אף פעם כלום אבל תמיד מרתק אותי לראות את הדרך שבה בוחרים לעצב את החנויות ולהציג סחורה. חללים קטנים מלבניים וצרים שמאלצים חשיבה יצירתית בתצוגה.
כמה דקות משם – שוק ספיטפילד, החביב עליי, הוא תיירותי למדי וחסרה לו האותנטיות של שוק אמיתי אבל הוא כיפי ושוק בריקליין הוא ממש מעבר לכביש גם.
ועוד משהו קטן לפני סיום –
מוזיאון ויקטוריה ואלברט – חתיכת מוזיאון גדול, מכובד עם ייראת כבוד של היסטוריה בריטית מלכותית. ועם כל ההוד והדר בתוכו, כמעט תמיד מוצגות שם תערוכות סופר מגניבות – הכי לא בווייב של מוזיאון היסטורי נורא כבד ומכובד. לפני שנה הייתה שם תערוכה של תרבות המהפכה של שנות ה 60 שהיתה מרתקת. השנה נפלתי על תערוכה של פו הדב עם האיורים המקוריים ותהליך העבודה על הספר הראשון שממש הרטיט לי את הלב. וחוץ מזה היתה תערוכה של מעצב האופנה בלנסיאגה שפשוט היתה עוצרת נשימה. השראה במיטבה.
דובדבן קטן על כל הקצפת הזו – נובמבר זה חודש מדהים בלונדון – אמנם כבר ממש קר אבל עדיין אפשר להסתובב ברחובות, העיר כולה מקושטת בטירוף לפני החג ויש בה אווירה ממש מיוחדת.
עכשיו שאני חושבת על זה – הולכת לבדוק תאריכים לנובמבר הבא. מי בא איתי?